מטבע מקומי - 1 דולר=20 למפירה, בירה נפוצה- סלבה וידה, ויקטוריה, דלק- 5 דולר לגאלון, משפט שנשמע הרבה בקסדה- "איזה כיף לחזור לרכיבת שטח! מסכן ג'ף- צריך להרים עוד פעם את האופנוע" ו-"למה למה למה דווקא בנהר הזה לא נכנסתי לבדוק את העומק?"
בדרך לגבול ג'ף נפל בשביל יחסית מהיר, אבל חוץ מהמסגרת של הארגז שמעט התעקמה הכל טוב
חציית הגבול להונדורס כרגיל (טפו טפו טפו) עברה חלק, השגרה של מעברי הגבולות חוזרת על עצמה
בסמוך לגבול קיים אתר הריסות נוסף של המאיה בשם קופאן, לדעתי לא נופל מפלנקה למרות שגובה הפרמידות נמוך יותר,מה שנקרא- הגודל לא קובע
משם בילינו בעיירות הרריות חסרות תיירים (=דבר חיובי) ומצאנו שהמקומיים פה משמעותית יותר מסבירי פנים מהאנשים בגוטמאלה השכנה, בדרך לעיירה גראסיס בחרנו ציר שנראה לנו כמו דרך כבושה, בדיעבד ולאחר נסיון אני יכול להגיד שמה שלא מופיע במפה ככביש הוא בוודאות דרך עפר, שטיבה אינו ברור
דרך זו הייתה מהדרכים הפחות טובות- דרך לסוסים בלבד- רוב הדרך אינה עבירה גם ל 4 על 4- ועפ"י השיחים המכסים אותה רואים בבירור שלא נוסעים שם רכבים כלל
אני יכול לומר בבטחה שהילדים בכפרים שעברנו לא ראו אופנוע מימיהם, בטח לא כזה עמוס, ומעניין לראות היה את תגובותיהם שנעו בין הפתעה לחשש אך האנשים היו מאוד לבביים ו"רבו" על מי יעזור לנו
האתגר האמיתי ביום הזה היה חציית הנהרות ולמזלנו היה "סרגל מאמצים" לנושא שהתחיל מנהר קטן עד לגדול ביותר
בכל אחד נכנסים ברגל לבדוק את העומק והזרימה ובוחרים נתיב מיטבי, באופן כללי היה בסדר גמור למעט מעט הדממות מנוע בלב הנהר (אצלי בגלל בעייה ידועה בקוואסקי, אצל ג'ף עקב רמת רכיבה נמוכה)
היה פשוט יום מדהים שהתעצם נוכח העובדה שבעצם ממקסיקו לא חוויתי נסיעת שטח אמיתית וההפנמה שהנה אני, עומר, חוצה נהרות בין כפרים מבודדים על אופנוע בהונדורס, לא ייאמן
בהמשך הגענו לעיירת החוף הקריבי, טרוחילו להתארגנות לפני היעד האמיתי, המקום של הגברים האמיתיים, חבל ארץ
שמבדיל בין רוכבי שטח אמיתיים לנמושות על שני גלגלים (ב.מ.וו בדר"כ...) לה מוסקיטה
מאז שאני וג'ף רוכבים יחד המטרה העקרית שעמדה לנגד עיננו היה אזור לה מוסקיטה בהונדורס
האזור רווי הביצות וחסר הדרכים הוא אחד המבודדים ביבשת
הדרך לחוף הייתה יחסית משעממת למעט מקרה חריג מאוד- בעודנו נוסעים בערך 100 קמ"ש על הכביש מאחורי מכונית, מכסה המנוע של המכונית שלפנינו ניתק
מה הסיכויים שזה יקרה לרכב שלפנינו?!
בכל מקרה המכסה התעופף לגובה של לפחות 4 מ' כמו עלה נידף, אני הייתי לפני ג'ף ופשוט הכל נראה כאילו בהילוך איטי
הבעייה שהמעוף של המכסה מנוע לא היה אחיד אלא תזזיתי, אז התלבטתי- ימינה, שמאלה ובסוף פשוט חלפתי מתחת
מיד הסתכלתי לראות מה עם ג'ף- הוא סטה ימינה וזה פגע ממש לשמאלו, מטורף
אז ישנו במלון מפנק על החוף (התפרענו- 10 דולר ללילה) ובמחשבות מתרוצצות על הצפוי לנו בימים הקרובים הלכנו לישון
בהתחלה הכל סבבה- דרכים כבושות, נהרות לא עמוקים מדי
הדרך עוברת לאורך החוף בין כפרים של אנשי גריפונה- צאצאים שחורים של ילידי אפריקה שהובאו להיות עבדים ע"י האנגלים ובמאה ה 18 מרדו והתפזרו מגואטמלה עד ניקרגואה על החוף
בכל מקרה הגענו למקום בו היינו צריכים לחצות על מעין רפסודה, היה נחמד ועבד חלק
אך אז העניינים התחילו להיות מעט קשים- אני לא רוצה להשמע שחצן בקטע הזה, אבל אני רוכב בדיונות כבר שנים ואילו ג'ף שגר בקונטיקט ראה דיונות אולי בשירות בעירק אבל מעולם לא רכב על אחת בטח לא עם אופנוע כבד
אני לא יודע לכמה מכם יצא לראות מישהו באפיסת כוחות פיזית ומנטלית- זה היה המצב
גם לי שקע האופנוע ונפלתי פעם או פעמיים (צמיגי סליק, אין מה לעשות) טוב שלא נפלתי יותר מזה כי האופנוע שוקל המון, הרבה יותר משל ג'ף ואי אפשר להרים אותו לבד (אפילו הוא לא הצליח , והוא בריון)אחרי קצת עצבים ומנוחה המשכנו ואז הגענו לבעייה האמיתית- נהר אותו חייבים לחצות בסירה, אך לא היו שם רפסודות נורמליות אלא קאנו ברוחב חצי מטר
וגם לאחריו יש אזור ביצתי המחייב עוד 2-3 קאנויים חלק מהם לשיט של מעל שעה
התלבטנו רבות כאשר ברקע מהדהד קולו של הבעלים של המלון שישנו בו בלילה האחרון- "לא משנה מה אל תעלו את האופנוע על קאנו", וכן הבחור עם הקאנו שכששאלנו אותו איך לעאזאזל נוציא את האופנוע מהקאנו הוא אמר לא יודע, נראה
ובכן בצעד מאוד בוגר ומאוד לא אופייני (בהשפעתו של ג'ף) החלטנו לוותר
באמת שהדבר האחרון שרצינו לראות זה את האופנוע צולל לנהר וביחד איתו הטיול
יש עוד דרך כל כך ארוכה עד ארגנטינה, לא שווה את זה -למרות שמאוד רציתי תמונה של האופנוע על קאנוכבר היה אחה"צ והתחלנו את דרכנו חזרה, נכנסנו לאחד הכפרים (צריך להבין- גם איפה שהיינו מבודד מאוד, הדרך היחידה היא על החוף ואין חשמל בכפרים הבודדים) ושאלנו אם יש איפה לישון משפחה נחמדה הסכימה לארח אותנו בבית נטוש, ואפילו האכילו אותנו בערב לאור עששית (דג ממולא באיזשהי גבינה מלוחה-טעים). באיזשהו שלב האישה הנחמדה הציעה לג'ף תוספת גבינה ופשוט הניחה גוש ענק ממנה בצלחתו, הוא, מנימוס, התחיל לנגוס לאיטו והציע גם לי (כמובן שסירבתי) , באופן מפתיע הוא שרד את הלילה
גם בבוקר השקו אותנו קפה משובח
אז יצאנו בגשם שוטף ב3 בלילה עם תחתונים להרים אותם, תענוג
ב6 בבוקר לאחר הקפה יצאנו חזרה, עקב הגשמים העזים היה הרבה יותר קל לרכב על החוף אך בדיוק לפני שהתחברנו לדרך עפר היה נהר שהתחבר לים(בכל האזור לגונות מים מתוקים המתחברות לים לעיתים), הנהר לא היה שם אתמול והנחנו שזה בגלל הגשמים
בדיעבד מסתבר שזה הנהר שחצינו עם הרפסודה אתמול פשוט המשכנו יותר מדי על החוף ופספסנו את השביל שעזב אותואני נכנסתי ראשון (למה???) ומיד נפלתי לעומק שמגיע עד המושב, האופנוע נכבה מיד, ג'ף הגיע ובעזרת עוד 3 ילדים דחפנו אותו
המנוע מת אז התחלנו לעבוד מסודר- פירוק והחלפת הפלאג וניקוז המים מהמנוע, סחיטת פילטר האויר המוצף, ניקוז הקרבורטור, כמובן שהכל כרוך בפריקת כל הציוד ופירוק חצי מהאופנועבשלב הזה אני הייתי בטוח שזהו זה, הלך המנוע
לאחר סיום הפעולות האופנוע שוב הוכיח שיש לו נשמה והניע!
את האופנוע של ג'ף כבר העברנו בהליכה עם מנוע מדומם לאחר שהוא פרק את הארגזים מהאופנוע- וגם כך היה קשה מאוד (ראו סרט מימין)
זה המקום הראשון בו אני חושב שאם הייתי לבד במצב הזה היה יכול להיות בעייתי, ההוצאה של האופנוע מהמים העמוקים עם החול הייתה בלתי אפשרית לבד
המשכנו והגענו חזרה למלון על החוף אותו עזבנו אתמול בבוקר, מאוכזבים מאי השלמת המשימה אך בהחלט מרוצים מהחוויות
טיפלנו טוב טוב באופנועים, השמן שיצא מהאופנוע שלי היה מאוד מוזר בצבע אפור, כנראה עקב הארוע
שטפנו הכל מהמלח והחול - כולל התיקים ולאחר בערך 4 שעות עבודה הלכנו להתפנק על גלידה
בימים הקרובים כנראה נעשה דרכנו לניקארגואה
רשומות
